ITALIAN​ 4 ALL

זמן הווה של הפעלים השגרתיים

 

לפני שניגש באופן ספציפי לזמן ההווה ולהטייתו, כדאי לציין כמה נקודות הקשורות להתנהלות הפועל באיטלקית.

 

הצורה הבסיסית ממנה בונים חלק ניכר מצורות הפועל היא ה-INFINITO כלומר, שם הפועל.

הרוב המכריע של הפעלים באיטלקית מאופיין על ידי סיומות ה-INFINITO שלהם המשייכות אותם לאחת משלוש קבוצות:

 

ARE- כדוגמת הפעלים PARLARE, GUARDARE, CANTARE

ERE- כדוגמת הפעלים VEDERE, CREDERE, PRENDERE

IRE- כדוגמת הפעלים -DORMIRE, PARTIRE, FINIRE.

 

כדי להרכיב את הגופים השונים של זמן ההווה (ובהמשך, ילכו בדרכו של ההווה עוד זמנים רבים) מוציאים את סיומת של שם הפועל (ERE, ARE או IRE) וכך נשארים עם שורש הפועל. דוגמה: PARLARE - מורידים ARE- ונשארים עם -PARL. 

לשורש זה נוסיף את הסיומות השונים המאפיינים את הגופים. 

IO PARLO

TU PARLI

LUI PARLA

[להמשך ראו את הטבלה המציגה את ההטייה של כל הקבוצות]